בענף התשתיות, התפעול מהווה את ליבת העשייה. מרגע שהוקמה התשתית עצמה, מתחילים השימוש בה, התחזוקה השוטפת ותיקון התקלות, שמבטיחים כי התשתית תמלא את יעודה ותספק את צרכי התושבים באופן רציף ומשביע רצון עד כמה שניתן. לצורך כך מושקעים מירב משאבי תאגידי התשתיות – החל בהקצאת תקציבים, הפניית כח אדם איכותי של התאגיד לטיפול במשימות התפעול וכלה בהתקשרויות רבות עם קבלנים לביצוע משימות אלו.
עם זאת, על אף מרכזיותו וחשיבותו של תחום התפעול, אופן הטיפול בו נותר במקרים רבים מיושן ומסורתי, ללא שימוש בטכנולוגיות ובגישות חדשניות שנוצרו בכדי לתמוך בתהליכים מורכבים מסוג זה. מחקרים וסקרי עומק של חברות מובילות דוגמת מקינזי ודלויט מצביעים על האופן בו חברות בתחומים המוגדרים כתעשיות מסורתיות, ובכללם ארגוני ותאגידי תשתיות, יכולים לצאת נשכרים מהטמעה של טכנולוגיות איסוף וניתוח נתונים בניהול ענף התפעול. אנליטיקת התפעול, או Operation analytics, מיישמת תהליכי מחשוב ואוטומוציה היכולים באמצעות מדידה שיטתית ואיסוף נתונים רלוונטיים לסייע בניתוח המצב הקיים, בעיצוב תהליכי עבודה עתידיים משופרים ויעילים יותר, ובניהול המשאבים הקיימים.
איזו תמורה הארגון יקבל לטווח הקצר והארוך?
בטווח הקצר, אנליטיקת התפעול תעזור בקבלת ההחלטות הנכונות ביותר בזמן אמת במקרי תקלה ותחזוקה שוטפים, ואף תסייע ביישום הסכמים והתקשרויות ובניהול התחשבנות מול קבלנים וספקים. זאת ועוד, יישום מתודולוגיה זו מביא עימו אגירת מידע עיקבית ושיטתית לצד הסתמכות על פרוטוקולים מוסדרים לניתוח המידע. בכך, תפחת התלות בעובדים מומחים מסוימים הנמצאים בעמדות מפתח ויקטן אובדן הזכרון הארגוני והפגיעה בתאגיד במקרה שעובד מסוג זה עוזב. מעבר ליתרונות מידיים אלו המאפשרים טיפול בחוסר יעילות, פתרון בעיות בצווארי בקבוק, טיפול מיטבי בתקלות, זיהוי תחומי פעילות שנזנחו לאורך זמן וכן גיבוש שיטות עבודה מומלצות (Best Practices) - גישת אנליטיקת התפעול תומכת בפתרונות אסטרטגיים לטווח ארוך יותר.
לחזות הוצאות ובכך לטייב את תכנון המשימות העתידיות.
כחלק מתהליך ארוך טווח, תאגידי תשתיות, באמצעות אנליטיקת התפעול, יוכלו לקבל נקודת מבט מדויקת יותר על עבודה בעלת ערך אסטרטגי דוגמת חסכון בעלויות לטווח ארוך, התקשרויות עתידיות, שיפור מכרזים וחוזי העסקה, ודיוק הקריטריונים לכח האדם הטכנולוגי הדרוש לארגון. גילוי כזה חושף את המורכבות של תהליכים ולכן יש לו השפעה על החלטות לגבי אופי ההתקשרות עם ספקים במיקור חוץ, אוטומציה או הגדרה מחדש של תהליכים או כל פעילויות. תובנות תהליכיות יכולות לעזור להגדיר מדדי איכות ביצוע מדויקים לאופני העבודה, מה שיכול לעזור למנהלי הארגון לקבל החלטות טובות יותר לגבי אופן הרכב וניהול צוותיהם, למשל הגדרת רמת השכלה ומיומנות של ההון האנושי הנדרש לביצוע מגוון המשימות. יתרה מכך, היכולת לדמיין ולצפות כיצד העבודה תשתנה לאורך זמן יכולה לעזור לחברות להעריך את ההשפעה של מאמצי שיפור תהליכים ואוטומציה.
עצם תהליך ניתוח הנתונים וקבלת תובנות תהליכיות יתרום לבניית כוח עבודה טכנולוגי יותר בקרב העובדים המעורבים ובסופו של דבר ישנה את פרדיגמת ה"לואו-טק", שכן כיום מרבית עובדי התאגידים הינם משתמשי קצה של מערכות ואינם מפתחי מערכות. עובדי התפעול יוכלו להתרחק ממשימות ידניות, החוזרות על עצמן ללא ערך מוסף ולבצע עבודה פרודוקטיבית יותר, כגון זיהוי דרכים לשיפור עבודתם היומיומית או שדרוג התהליך הכולל.
בניית מערך Operations analytics מתחלק למספר שלבים עליהם נרחיב במאמר הבא – "שלבים ביצירת אנליטיקת התפעול בתאגידי תשתיות".
